שלבי האימון
P - Perspective
פרספקטיבה, פענוח, פרשנות בין אישית, פתיחות מחשבתית, פרקטיקה
"האירועים אינם מפריעים לנו,
אלא ההשקפה שלנו עליהם והפרשנות שאנו בוחרים לתת להם"
מגיעים אלי אנשים שטוענים שהמציאות שלהם פשוט רעה.
נמאס להם מהמצב הקיים וכל מה שהם עושים לא מצליח.
העולם מתאכזר אליהם.
כשאני טוענת באוזניהם בתחילת האימון שאין מושג של מציאות רעה אלא של פרשנות רעה הם לא מיד מבינים.
את השלב הראשון בסדרת ארבעת השלבים שלי אפתח במשל סיני עתיק שממחיש בצורה הטובה ביותר את טענתי.
מסופר על זקן סיני שגר בכפר נידח והיה עני.
מלבד סוס אחד וילד אחד שהיו לו הוא היה מחוסר כל.
ביום מן הימים הבן של אותו סיני זקן השאיר בשוגג את האורווה פתוחה והסוס היחיד ברח להם ונעלם.
באו אנשי הכפר אל הסיני הזקן, ריחמו עליו ואמרו לו:
"אוי כמה רע המצב שלך, אתה בוודאי מאד עצוב".
להפתעתם טען הזקן שהוא כלל לא בטוח שבריחתו של הסוס היא אכן דבר רע ואמר:
"מי אמר שזה דבר רע? אולי זה טוב? נחיה ונראה".
אנשי הכפר הרימו גבה והלכו לדרכם.
לאחר ימים לא רבים חזר הסוס אל ביתו ואחריו קבוצת סוסי בר שהתלוו אליו.
מוצף אושר ומתקשה להאמין למראה עיניו רץ הנער והכניס את כולם לאורווה.
הגיעו אנשי הכפר בשנית, שמחו מאד בשמחת הזקן ובנו ואמרו:
"כמה טוב מצבך, אתה בטח מאושר מאד מהעניין".
הפתיע הסיני בשנית והשיב להם:
"מי אמר שמה שקרה הוא אכן טוב? אולי זה רע? נחיה ונראה".
אנשי הכפר ההמומים התפלאו בליבם, החליפו מבטים תוהים והלכו לדרכם.
יום למחרת בנו של הזקן רצה לרכב על אחד מסוסי הבר ויצא לרכיבה.
במהלך הרכיבה סוס הפרא דהר במהירות, השתולל והטיח ארצה את הנער המסכן שמיותר לציין שגפיו וצלעותיו נשברו.
הגיעו אנשי הכפר מבכים על מר גורלו של הנער ואמרו לאביו הזקן:
"אוי ווי איזה יום רע, כמה גרוע מצבכם".
לתדהמתם השיב האב:
"מי אמר שזה רע? אולי זה טוב? נחיה ונראה".
בשלב זה אנשי הכפר ללא יוצא מן הכלל היו בטוחים שהזקנה נותנת אותותיה במוחו וביכולת שיפוטו של האב.
בנו שוכב כך חבול ודאוב והוא ממשיך עם המשפטים חסרי ההיגיון?
השתכנעו שנטרפה עליו דעתו, פרשו ממנו וחזרו לבתיהם.
שבוע לאחר מכן פרצה מלחמה בגבול סין וחיילי הקיסר נשלחו לאסוף את כל הבחורים לשדה הקרב.
את בנו של הסיני כמובן אינם גייסו בשל מצבו הגופני.
הרבה מהבחורים המגויסים נפלו בקרב.
כך יצא שהשברים וסוס הפרא ואף בריחת הסוס וחזרתו עם יתר סוסי הבר הצילו את הנער מנפילה במלחמה והכל קרה לטובה.
הסיני הזקן צדק לאורך כל הזמן בפרשנותו למרות שכולם חשבו אחרת ממנו.
הוא בניגוד אליהם לא תפס את האירועים כ"כאן ועכשיו" או כטוב ורע אלא כמכלול והשקפה ארוכת טווח.
הוא ידע שמה שנראה רע או טוב כרגע יכול להראות אחרת בהמשך.
הפרספקטיבה שלו הייתה שונה.
הוא הבין שהאירועים אינם רעים או טובים אלא הפרשנות הרגעית שניתנת עליהם.
ולכן נמנע מלהסיק מסקנות.
בשלב הראשון של האימון, בהיכרות הראשונית בינינו נגלה את פרשנותכם לגבי מושגי טוב ורע.
ננסה להבין מדוע אתם מאמינים שיש לכם בעיות ומגבלות ומהן לדעתכם.
הנחת היסוד בטיפול דרך אימון אישי היא שאין לאדם שום בעיה מלבד האמונה שיש לו בעיה.
אם כן נבדוק את השקפתכם על עצמכם ועל העולם, נרד לעומק אישיותכם, תתוודעו לצדדים שלא הכרתם בעצמכם, נפצח את התפיסה החושית שלכם וננסה להבין מדוע מבטכם על החיים הוא כזה ולא אחר.
נפרוס את האירועים שמפריעים לנו ונלמד לתת להם פרשנות שונה ומקורית.
נבין שאין אמת אבסולוטית אחת ונחשוב מחוץ לקופסא.
נרגיל את המוח להבין שטוב ורע הם פרשנות סובייקטיבית ומכאן שמשתנים מאדם לאדם.
הכל יכול להיות מוטל בספק.
רבת עם זוגתך בבוקר.
אם תחליט שהכל מאד שחור ורע ותגיע במצב הרוח הזה לבית בסוף יום העבודה סביר יהיה להאמין שהרע והמתיחות ימשיכו לשרות ביניכם. כי נקודת ההנחה של המוח אומרת שריב הוא דבר רע.
אך אם תטיל ספק במונחי טוב ורע, במהלך היום תחייך ותאמין שהריב הזה הוא רק מקפצה למשחקי חיזור ולהשלמה ביניכם ובאמת תרגיש כך מאחר והצלחת להפוך את פרשנותך על המריבה מרע לטוב, תשתפר הרגשתך, תתנהג בהתאם ואז תחכה לך ולזוגתך הפתעה בערב בבית.
אנו חיים רק את הדבר הרגעי שמתרחש ומשליכים את זה על המציאות כולה.
אנו נתרגל ראיה ארוכת טווח ונעמיד אירועים במבחן הזמן.
נתרגל להביט טיפה יותר רחוק ונבין שגם אם בנקודת הזמן המסוימת הזו זה נראה רע, סביר להניח שבעוד דקה, שעה, או יום דברים יתהפכו.
החיים דינאמיים ומשתנים במהירות רבה. חבל על האנרגיה המבוזבזת לחינם.
נלמד לעצור רגע לפני תגובה בזמן מריבות וויכוחים ונחפש פענוח שונה לתקרית מתוך הבנה שהכל תלוי פרשנות.
נלמד לצאת מהקופסא.
תגובתו של האדם נגזרת באופן ישיר מההבנה שלו על המתרחש ולעיתים קרובות פרשנותו אינה אובייקטיבית ולכן מוטעית.
מקורם של הרגלי הפענוח/פרשנות שלנו מצויים בתת המודע ועליהם נרחיב במהלך האימון.
מהלכי הדברים מחולקים לארבעה שלבים ועובדים לפי הנוסחה הבאה:
אירוע- פרשנות- רגש- תגובה/תוצאה.
האדם חווה אירוע מסוים, עובדתי, שלעיתים אינו תלוי בו.
כתוצאה מהאירוע מתעוררת בו פרשנות או מחשבה לגבי הקורה סביבו.
חלק זה נעשה בחלק הקונטיבי, במוחו, לכן שלב זה הוא סובייקטיבי, נתון לפרשנות, אינו עובדתי ועלול להיות תלוי במצב רוחו של האדם באותו הרגע או אפילו בפרשנותו למצב הרוח של האדם העומד מולו.
השלב הבא הוא הרגש שמתעורר אצל האדם בעקבות הפרשנות שהוא נתן למקרה.
לבסוף מגיעה התגובה שלו שהיא הפעולה האוטומטית שהאדם רגיל לבצע כאשר מתעורר בו אותו הרגש.
ולכן ברגע שנשנה את התפיסה לגבי תרחישים, נסגל פתיחות מחשבתית ואף נלמד לשנות רגשות שמתעוררים בנו בעקבות פרשנויות שלנו לדברים נוכל לשנות את תגובותינו ובאופן ישיר גם את תגובות הסביבה ואת תוצאות הדברים.
וכך בעצם נולדות אי הבנות וחיכוכים מיותרים, בזמן שאף אחד מהצדדים לא התכוון לריב.
אנו קובעים מציאות לפי ראות עינינו ומשפיעים על מהלכים בגלל פרשנותנו האישית ותפיסתנו החושית באותו הרגע.
אנו האחראיים הבלעדיים לנעשה סביבנו.
לא אף אחד אחר!
אנו נסגל פרקטיקה חדשה בחיינו. נפרק לגורמים את כל ארבעת שלבי התהליך, נבין מדוע הם קורים, נבחן אותם לעומק ונשנה את דפוסי חשיבתנו והתנהגותנו במידת הצורך.
נלמד לשנות הקשרים כימים במוח בין פרשנויות ורגשות שטבועים בנו מגיל צעיר.
נדע לגשת ולהגיב לכל אדם בצורה מסוימת, לשלוט ברגש שהעניין מעורר בנו ואף להגיב בהתאם כדי להשיג את מבוקשנו.
בואו נדמיין סיטואציה שבה עובד ניגש לבקש העלאת שכר מהבוס שלו.
תגובתו של הבוס תהיה בהתאם לאופן שבו העובד יבחר לגשת ואף להתבטא.
לדוגמא אם העובד חסר ביטחון מול הבוס ויגמגם את בקשתו הוא ישדר לבוס שלא מגיעה לו אותה העלאה ואם העובד בעל גישה שונה ובגלל אותו חוסר הביטחון יבחר לגשת בתוקפנות כי יפחד מסירובו של הבוס וידרוש את ההעלאה, הבוס ירגיש מותקף ובוודאי שיסרב לבקשתו.
הבוס פירש בצורה סובייקטיבית את התנהגות העובד, התעורר בו רגש כעס או פגיעה באגו והתוצאה הייתה סירוב.
נסיק מהעניין שהפעולה האוטומטית שהבוס רגיל לבצע כאשר מתעוררת אצלו תחושת כעס או אגו פגוע היא התנגדות.
כך ששני הצדדים טעו כאן בפרשנותם ובגישתם.
העובד לא מצא את דרך המלך בגישתו אל הבוס והבוס לא הבין שהעובד מתנהג כך מחוסר ביטחון ותרגם זאת לעזות או לחילופין לחוסר אמונה של העובד בעצמו לפי פרשנות סובייקטיבית שלו.
מכאן חשיבות ההיכרות עם האדם שעומדים מולו, מה הטריגרים שלו, מהן תגובותיו ואיך ניתן לתמרן את המצב לטובתנו.
אם תגובתנו תשתנה לאחר שנקודת המבט שלנו תשתנה והרגש שמתעורר בנו יהיה בשליטה, נוכל לשנות את מהלכי העניינים לטובתנו ונשלוט במתרחש.
כי רק אדם ששולט בעצמו ובתגובותיו יכול לשלוט על הנעשה מסביבו.
כשנפתח את האינטליגנציה שלנו להבנת תרחישים בצורה שונה מהצורה בה הורגלנו עד כה נבין שהתוצאות לכל דבר נמצאות בידינו.
כשנלמד לשלוט בכך רמת התקשורת הבין אישית שלנו תשתפר פלאים.
נשיג מאנשים דברים שאנו רוצים ביתר קלות והאווירה סביבנו תיטב.
רוב ה"תקלים" הבין אישיים, במסגרת משפחתית, רומנטית או במקומות עבודה נוצרים מחוסר תקשורת בריאה, אי הבנות ופרשנות לקויה של הצדדים על המצב בגלל תפיסה חושית שונה.
מהי תפיסה חושית?
מהי אינטליגנציה תוצאתית?
את כל זה ועוד אלמד אתכם תוך תרגול מעשי פרקטי לפיתוח המוח והקניית פרספקטיבה חדשה וחכמה יותר על הקורה בחיינו.
וחשוב לזכור-
זה שאתם צודקים לא אומר בהכרח שהאחר טועה.
הוא פשוט רואה את הדברים מנקודת מבטו וביכולת חושיו השונה לתפוס את הדברים.
זהו דבר לגיטימי וטבעי.
נלמד שברוב המקרים מריבות לא קורות כי שונאים אתכם או רוצים לרעתכם אלא כי יש התנגשות בהבנה של הצדדים.
האדם רואה מהחור השחור בעיניו, אותו החור הצר והקטן.
אך אם נגדיל קצת את מרחב ההסתכלות נראה שמסביב לשחור יש גם לבן והרבה ממנו.
אין טוב מוחלט ואין רע מוחלט.
לאורך זמן הכל משתנה. החיים דינאמיים.
נלמד לקבל את המציאות כפי שהיא ולא לנסות להתנגד לה אלא להוביל אותה לדרך האמצע המאוזנת.
הגיע הזמן לשנות הסתכלות ולהגדיל ראש.
לצאת מנקודת המבט הרגילה, המתישה, חסרת הביטחון, לפרוץ החוצה מהקופסא המחשבתית ולשנות גישה כדי להגיע לתקשורת בריאה, נחת וסיפוק.
בסיום שלב p תוכלו לשלוט בתגובותיכם ובתגובות הסביבה.
לתמרן את המציאות מתוך הבנה שונה לגמרי ובריאה יותר על המתרחש בפועל בשטח.
תהיו בשליטה מוגברת על המתרחש ועל תוצאות הדברים שקשורים בכם.
מאוזנים יותר, בטוחים יותר בעצמכם ורמת התקשורת שלכם תשתנה מהקצה אל הקצה.
הכל בידיים שלנו.
בואו נכיר בכוח האדיר שקיים בנו לשנות את חיינו לטובה.
"הגיע הזמן לחפש עיניים חדשות במקום לחפש נוף חדש".